אז שמי אפי והייתי עם חגי בצוות בהתחלה והזכרונות הראשונים שלי עם חגי הם עוד מהגיבוש שהיה לפני 25
שנה.. אם אני לא טועה – כשאני הגעתי לסיום הגיבוש – הראשון שחיבקתי מרגע שהבנו שמעגל האנשים הזה
שאנחנו בתוכו הולך לפלס”ר – היה חגי. איזו התרגשות זו היתה...
המשוט הכי ,A3 לא מזמן עבר איזה וידאו מהעבר ונזכרתי שעשינו גם קורס קליעה ביחד, בתחילת הטירונות עם
ארוך וכבד שיש לצהל לתת לחייל…
הנושא שלי היום הוא – שקרים לבנים
כולם מכירים את הנושא… נכון? לומר משהו שהוא לא כל האמת אבל עדיין בגדר האמת… משהו כזה שהוא לא
בדיוק שקר אבל עדיין שקר… קטן כזה…
בכל אופן השקרים הלבנים ליוו אותי כל החיים… זה עניין גנטי אולי… כנראה שירשתי אותו… והבאתי איתי לכל
מקום. לבית הספר ואחכ לצבא.
אבל פה לא הצלחתי …והייתי ממש טוב בזה… תאמינו לי… אבל את חגי זה לא עבר …
הוא כל הזמן היה שם. אין לי מושג איך על כל שקר לבן קטן. וזה שיגע אותי! אני זוכר ימים שלמים של תסכול… זה
כמו איזו התמכרות או צדקנות.
ויש ככ הרבה הזדמנויות לשקר לעצמך ולאחרים איזה שקר קטן כזה שמקל עליך למשל:
1 – לשכנע את עצמך שיש עוד חור על המטרה ו”לסמן אותו”
2 – ללכת להתפלל בבוקר כשכבר ברור לכולם שאתה “מתנדנד” ואתה בא לתפילה רק בשביל לא לעבוד על קיפול האוהל..
3 – לקחת על עצמך כל משימה אפשרית, בשיא המוטיבציה אבל לעשות אותה “רק ב 97% ” … מספיק לא?
אז זהו שלא..
כי אז – הוא פתאום שם בכל סיטואציה – מביט בך במין מבט כזה שאומר – בחייאת אפי ?על מי אתה עובד?
בוא… כאילו ביני לבינך… מה האמת? ובלי לומר מילה – פתאום – אתה מבין… ש…
1 – במטרה אתה צריך להוריד כדור או שניים ואולי תצטרך עכשיו לעשות שוב פעם ירי לאחר מאמץ
2 – שאפשר לקפל איזשהו חלק באוהל גם לפני התפילה…
3 – שאפשר לתת תמיד עוד 3% גם שלפני זה נתת 100%
ולמה יש ככ הרבה ערך למבט הזה? כי הוא של חגי? לא… זה לא סתם מישהו. זה הבחור שכל הזמן שם, מקשיב, נותן עצה טובה ומוטיבציה.
זה חבר אמת שמוכן לתת כתף לבכי בסיום שבוע קשה ושניה אחרי זה להעמיד אותך במקום ולהגיד לך שתתאפס על עצמך.
זה המנטור לתת דוגמה אישית במסע שקשה לך ללכת בו, הוא סוחב משקל דומה וגם הוא עם המשוט הזה שנתנו לשנינו… ואם הוא ממשיך… נו טוב אז גם אני…
תכונות של מנהיג.
