כשאני מסתכלת סביבי היום אני רואה אנשים אנשים .חיבורים חיבורים.
ופתאום חשבתי שאפשר לחלק את כל האנשים והחיבורים ל2 סוגים עיקריים:
הסוג הראשון, הוא חיבור בין אנשים ’בעל כורחם’.
חיבור בין הורים לילדים .או אולי נכון יותר לומר בין ילדים להורים. וגם חיבור בין אחים. אותם אנשים שונים ודומים שנולדו לאותם הורים, ומאז מחפשים הקשרים.
אולי גם אחים לנשק, שעברו יחד מלחמות, וצברו חוויות שלנצח יאחדו אותם בלי שבכלל התכוונו, אולי גם הם מחוברים ב׳על כורחם׳ בלי יכולת לצאת או לסגת.
ויש גם את הסוג השני,
האנשים שבחרו להיות במערכת יחסים.
זה יכול להיות 2 אנשים ממקומות שונים שנפגשו סתם כך פתאום באמצע החיים, והם בוחרים אחד בשני כל בוקר מחדש. גם בבקרים טובים וגם בבקרים עם ריבים.
זה יכול להיות חבורה של אנשים שבאים מאותו מקום מגורים. וכל אחד מהם מגיע מבית אחר, הורים אחרים, אחים אחרים ופתאום הם בוחרים להיות בסוג של מערכת יחסים. הבחירה הזאת יכולה להיות נכונה רק לתקופה מסוימת והיא יכולה להיות גם בחירה שמחזיקה מעמד חיים שלמים.
2 סוגים של הקשרים בין אנשים.
מה עדיף ?מה משמעותי יותר ?איזה אחד מהקשרים האלה משפיע יותר על החיים. מה שנתנו לנו החיים או מה שאנחנו עושים עם החיים.
מה חזק יותר? מה בלתי ניתן להפרדה? מה דורש יותר תשומת לב ועבודה?
אני חושבת שזה הכל עניין של אהבה.
הקב”ה ברא עולם ואז החריב אותו בגלל איך שבני האדם התנהגו. במבול.
כשהוא ברא אותו מחדש הוא הבין שהוא צריך לתת לבני האדם עוד משהו שלא היה לפני כן כדי שהעולם לא יחרב שוב.
כשהוא מוצא את אברהם הוא נותן לו את כח הברכה. מעכשיו ,לא רק ה’ יכול להשפיע שפע בעולם אלא גם בני האדם. אבל כדי שהברכה תעבוד היא חייבת לבוא באהבה.
בכל שבת מברכים הכהנים ”ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה .”בגלל זה גם אנחנו ,כהורים, יכולים לברך את ברכת הכהנים.
חגי, אנשים שונים אומרים עליך דברים שונים.
השנה, שמעתי המון מילים.
שמעתי שהיית איש של שלום וחיבורים .ומפריד בין עיקר לטפל וחותר למגע ואיש של מוסר.
וכל המילים האלה לא התחברו לי בפנים .וניסיתי לחשוב איך אני הייתי מתארת אותך, איך אני הכרתי אותך.
אולי כי הכרתי אותך לא מבחירה. תמיד היית שם. לא הייתה לי ברירה.
לומר את האמת ,אתה עדיין תמיד שם. גם מותך, לא מסלק אותך. נולדתי איתך, אתה אחי. אתה שלי .ושל יעל ועמיחי .של נדב ועינת. אתה נולדת איתם .ובתוך חוסר הברירה הזאת היה בעיקר קשר של אהבה.
גם אם פער השנים ביננו היה גדול .גם אם בשלבים מסוימים לא חשבנו אותו דבר ולא דיברנו את אותה שפה והיינו במקומות שונים כל כך. לא הייתה לנו ברירה.
אנחנו אחים ובתוך מערכת היחסים הזאת אנחנו בוחרים .איזה סוג של אחים נהיה. אנחנו יכולים להיות אחים גם בבקרים טובים וגם בבקרים עם ריבים.
כשבחרתי והתחתני נפגשתי עם נורית .איזה אחר צהריים אחד במדרחוב בירושלים. היא הביאה לי מתנה .את טבעת האירוסין שנתת לה. כשבחרת בה. והיא אמרה לי ’את לא יודעת כמה הוא אהב אותך’.
השנה ,אני לא מצליחה למצוא אותך בהגדרות ותפקידים ומילים. אני רק מצליחה להרגיש אותך .את הכח של האהבה שלך.
בגלל זה אני גם מלאת תקווה ,ונושאת עיניים ולב וראש אל מה שהעתיד עוד יצפון בחובו.
כי אני חושבת שזה הכל עניין של אהבה. גם אם זה לפעמים בלית ברירה.
