השנה הרביעית להסתלקותך מאתנו

שמעון לב / א׳ אב, תשס״ו

חגי,

שוב אנו מתאספים ליד קברך, השנה הרביעית להסתלקותך מאתנו.

השנים חולפות וכאילו נדמה שהכאב על האבדן נחלש במרוצת הזמן, אבל זה לא נכון – הכאב רק הולך ומתעצם. הגעגועים גוברים וחסרונך מורגש מאוד.

חגי, השנה ידענו גם שמחות וגם עצב – התברכנו בשלושה נכדים ונכדות וכן לנורית וחיים נולד בן, ואנו שמחים בשמחתם.

אך גם עצב ידענו השנה – זיידי הסבא שכה אהבת והוא אותך אהב, נפטר.

אני עוד זוכר את הבקרים שהיית עוצר אצלו בדרכך לעצמונה או לצבא, וביחד הייתם אוכלים פנקיקס. כה שמחת אותו בביקורים אלו.

בימים אלו נחנך באפרת אולם שמקרא על שמך, “צור חגי”, האולם ישמש כאולם אירועים ובו גם חדר עיון שילמדו בו ויתפללו לעילוי נשמתך. וכל זה הודות לתרומתם הנדיבה של ורד ואיציק שיינבך מאפרת, שיבדלו לחיים ארוכים.

אין הנצחה יותר מתאימה לך – התורה היותה חלק מרכזי מחייך, הרבת להסתופף באוהלה של תורה במכינה בעצמונה, התמדת בלימוד כפי שסיפרו הרבנים עליך, היית אחרון לצאת מבית המדרש, התעסקת הרבה בשאלות אמונה.

גם בעת היותך בצבא בפעילות הקפדת לקיים את אורח החיים בו עוצבת.

שמחת תמיד ושימחת אחרים ולכן גם אולם אירועים יאה על שמך.

גם צור חגי מתאים לך – היית סלע, איתן, סמכו עליך בכל מצב, גם באירועים קשים.

השנה עם ישראל עומד במבחנים קשים, אנו נאלצים לחזור להילחם ברצועת עזה. אחיך החיילים מחטיבת גבעתי פועלים שם שוב, לאחר ההתנתקות חסרת הגיון, שעברנו. גם בצפון רועמים התותחים. וגם שם נאלצים כוחותינו להילחם בקרבות קשים לכדן כל שלמותה וריבונותה של המדינה.

בקיצור גלגל חוזר, שוב נהרגים חיילים כל הגנת העם והארץ.

אתה חסר לי בייחוד בזמנים אלו עם החיוך הנסוך על פינך “אבא יהיה בסדר, הסר דאגה מליבך”…

בהזדמנות זו אנו רוצים להביע את תנחומינו לכל אותם שאיבדו את יקיריהם, חיילים ואזרחים, משפחות רבות שמעתה מצטרפות למשפחת השכול שהולכת וגדלה לדאבוננו הרב. כמו כן אנו שולחים ברכת החלמה מהירה לפצועים.

חגי, השנה נסעתי לפולין עם משלחת צה”ל, כמעין מסע הזדהות איתך, שהרי אף אתה יצאת עם משלחת צה”ל לפולין שבוע לפני שנפילתך.

כמוך קראתי פרק כ”ב בתהילים על פסי הרכבת מול מחנה ההשמדה אושוויץ-ברקנאו.

לפני שיצאתי לפולין סיפרת לנו שאתה יוצא לשם מכיוון שעוד מעט בסוף הדור שהיה עד לשואה ושריד של קורבנותיה לא יהיה מי שיספר ויעביר לדורות הבאים. אתה כבר לא איתנו על מנת להעביר את הסיפור והמסר ולכן יצאתי לפולין להגשים את מה שלא הספקת. יצאתי עם משלחת צה”ל עם קצינים וחיילים והרגשתי כאילו אתה מלווה אותי.

חגי, יום הזיכרון שלך חל ביום פטירתו של אהרון הכהן, עליו נאמר “אוהב שלום רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.”

אהבת האדם באשר הוא, אהבת שלום בין הבריאות, ואהבת התורה – זה גם מה שאפיין אותך.

יהי רצון שנלך לדרך שהטוות לנו – יהי זכרך ברוך.

ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את עמן בשלום.

נכתבו לאחרונה

שמעון, חגי, גתית ונעה בטיול

21

גתית הרמן / א׳ אב, תשפ״ג