פיני וחגי, חגי ופיני. שזורים האחד בשני באופן מדויק והוליסטי
חיבור ככ טבעי וככ עמוק. אפשר לומר טלפתי אפילו
חיבור בין הקלילות וההרפתקנות לברזל יצוק
חיבור בין עומק לזרימה
חיבור בין “לאן אני הולך” לבין- “מאיפה באתי”
חיבור בין מטרה לדרך
וחיבור בין הכח לפועל
ככ טבעי שהם פה, יחד, איתנו, בשעה הזו.
רציתי לספר לכם על עיני הלייזר של חגי. (הוא תמיד ידע לדייק אותי במבט) כאילו אומר – “אני יודע שלא נתת את הכל.. מה – אתה שומר כוח לאח”כ? תתחיל לעבוד ..
ועל העיניים הבורקות של פיני – נלהב לבצע כל דבר- גם אם מדובר על להוציא פילים מהקנה של הנגב, ומהקנה הנוסף..
רמה טלפתית – על כך שכשפיני דיבר – חגי כבר עשה, ועל כך שכשחגי עשה – פיני שיתף פעולה, בלי אומר, בלי דברים. פשוט עשייה פשוטה בסיסית. כנה ואמיתית.
פתאום התחוור לי שעצם העשייה שלהם יחד נתנה כח לעשיה עצמה.
על כך שהצו המוסרי העמוק שהביאו איתם לצוות היה אפשרי – בזכות העשייה שלהם יחד.
השאיפה להתקרב כמה שיותר לאמת – בלי לחשוב על עצמך לפני, מבלי לשים את הכאבים שלך בפרונט, מבלי לפחד או לחשוש, או להרתע מבלי להמציא תירוצים, וללכת עד הסוף עם האמת שלך, ללא פשרות (גם כלפי האחרים). ובעשותם זאת – לתת רוח גבית לכולם.
מטרה ויעד שהיו מעבר למכשול הקרוב או לאתגר הבא היה להם WHY שהיה מאוד ברור, ובגיל מאוד צעיר – היתה הרוח המובילה – לרוח של הצוות.
והכל בטוב, באהבה וב0 אגו.
שניים למען כולם.