אז בגיבוש

‭ ‬

בשבת הקרובה – ראש חודש אב. מנחם-אב.

זה חודש בו נחרב בית המקדש שלנו, חודש שבו מציינים את היום העצוב בתולדותינו, אבל אנחנו מבקשים בו נחמה, גאולה, בריאות ובשורות טובות.

ראש חודש אב הוא גם יום פטירתו של אהרן הכהן. זה יום הפטירה היחיד שמצוין בתורה עם התאריך המלא. אהרון הכהן, מספרים חז”ל, היה “אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”.

כך גם חגי שלנו. אז כתבתי לו היום בבוקר. שידע:

אז בגיבוש נפגשנו לראשונה.

סלע איתן ואדמוני,
עמוד של אש לפני המחנה בקציעות.

אז בגיבוש נפגשנו לראשונה,
אני נער מבולבל מחול, ואתה כבר התגייסת חייל ואדם גדול.

אז בגיבוש נפגשנו לראשונה,
וכבר שם, ברגע המפגש, ובכל הימים והלילות, והחודשים והשנים שעברו והתגברו, הבנתי שאז בגיבוש כשנפגשנו לראשונה, גיבשת אצלי קצת (ולא מספיק) מצל דמותך.

גיבשת בי אמונה חזקה, גיבשת בי קצת כוח פיזי ונפשי (כמובן לא כמו שלך), גיבשת בי ענווה והבנה שאני חייב לזכור תמיד שאני לא המרכז, גיבשת בי תודעת שליחות ואחריות ואחדות וממלכתיות, גיבשת בי מבט ולב מלא הערצה לאישה שאיתך, גיבשת בי שק של דמעות מוכן לכל רגע עם או בלי סיבה.

אז בגיבוש נפגשנו לראשונה,
ואתה גיבשת בי קצת ממך.

אז בגיבוש נפגשנו לאחרונה.